בלוג / הרהורים על הליכה בדרך
איש איש והדרך בה בחר ללכת ויחסיו עימה
נכתב על-ידי ישראל לוי בתאריך 27/11/2018 בשעה 08:13
לכל אחד מאיתנו הדרך עליה בחר ללכת במסעות חייו. כל אחד מאיתנו מצטרף לדרך בה בחר, בעת שלו, מצטרף לאלה שבחרו בה לפניו והילכו בה עד כי תמה דרכם על הדרך, ולאלה שבחרו להלך בה ועדיין הולכים עליה והוא יהלך לצידם.
הדרך מכילה את החוכמה שהצטברה בה, תחילתה של הדרך אינה "גלעין חוכמה", הדרך היא החוכמה המצטברת, ההולכים בה הם הלומדים ממנה והם המטביעים בה את חותמם לאלה שיהלכו בה בעקבותיהם ובכך הדרך מחכימה עם כל צעד וצעד של אלה ההולכים עליה.
הדרך אינה קלה להולכים בה, ההליכה על הדרך דורשת מחוייבות לדרך ולהולכים בה לפניהם, ואיתם לצידם, מחוייבות הנקראת "מסורת", מחוייבות לאג'נדה של הדרך, מחוייבות לידע המצטבר ומחוייבות להעברתו הלאה לאלה שיצטרפו אל ההולכים על הדרך.
המחוייבות לידע דורשת לימוד מתמיד, שוב ושוב ושוב, גם אם הנך חש שאתה כבר "יודע", אינך יודע.
שהרי לידע שרכשת מתווסף הידע שנוצר אצלך והוא מתווסף לידע הקיים, וכך הדרך מתמשכת עוד ועוד.
קשה היא הדרך, קשה הוא הלימוד החוזר ונשנה, קשה לחזור שוב ושוב על אותן אמירות, על אותן תנועות וקשה יותר להבין שבכל חזרה אתה לומד יותר ויותר. ויותר.
קשה היא הדרך להולכים בה.
וכן, יש כאלה שהדרך הופכת להיות עבורם "משעממת", "לא רלוונטית", לימוד "ללא תכלית", והם בוחרים לרדת מהדרך ולהמשיך בדרכים אחרות המכילות בתוכן הבטחה אחרת לידע אחר, "אפקטיבי" "מהיר". זו דרכו של עולם. (ולדעתי זה טבעי ולכן בסדר)
העידן הדיגיטלי בו אנו חיים "מחנך" לסיפוקים מיידיים. מהירים.
"אין לי זמן" להליכה ארוכה על דרך שאין רואים את סופה ואין רואים את תחילתה. "מדוע אנחנו מתרגלים היום את אשר תרגלנו אתמול ? כבר עברנו את זה. מדוע לא מתרגלים משהו חדש? בכל יום משהו חדש, מה שתרגלנו כבר לא רלוונטי. משעמם"
וההולכים בדרך לאורך זמן, הולכים ומתמעטים וסביבם מצטרפים חדשים אשר מתוכם רבים ילכו לדרכם ורק מעטים ימשיכו את הדרך. את המסורת. ומתוך המעטים שימשיכו להעביר הלאה את הידע שהוא הדרך. שהיא הידע. ובכך הם יהיו הדרך.
למי שתוהה, אני אישית בחרתי בדרך הקראטה כדרך עליה אני צועד כמעט 50 שנה משנות חיי, וצעידה זו משפיעה על כל נדבכי חיי, על המשפחה, על יחסי לחברה, על מקצועי, על יחסי לחברי, על הכל. אחרים בוחרים בדרכים אחרות להלך בהן, יש הבוחרים את דרך הדת, לא אלה אשר נולדו לתוכה אלא דווקא אלה אשר מבחירה אישית בחרו לעלות עליה. אלה שבחרו באמנות, בספורט, אלה שבחרו בפוליטיקה, בשרות הציבור ועוד ועוד. מאמר קצר זה מאיר על כולם, על כל אחד והדרך שלו. כל אחד ונאמנותו לדרך עליה הוא בחר לצעוד, למסורת, ללימוד המעמיק, לאימון החוזר ונשנה, להעשרת הדרך דרך ההעשרה העצמית. כן, אנחנו הדרך והדרך היא אנחנו.
הדרך מכילה את החוכמה שהצטברה בה, תחילתה של הדרך אינה "גלעין חוכמה", הדרך היא החוכמה המצטברת, ההולכים בה הם הלומדים ממנה והם המטביעים בה את חותמם לאלה שיהלכו בה בעקבותיהם ובכך הדרך מחכימה עם כל צעד וצעד של אלה ההולכים עליה.
הדרך אינה קלה להולכים בה, ההליכה על הדרך דורשת מחוייבות לדרך ולהולכים בה לפניהם, ואיתם לצידם, מחוייבות הנקראת "מסורת", מחוייבות לאג'נדה של הדרך, מחוייבות לידע המצטבר ומחוייבות להעברתו הלאה לאלה שיצטרפו אל ההולכים על הדרך.
המחוייבות לידע דורשת לימוד מתמיד, שוב ושוב ושוב, גם אם הנך חש שאתה כבר "יודע", אינך יודע.
שהרי לידע שרכשת מתווסף הידע שנוצר אצלך והוא מתווסף לידע הקיים, וכך הדרך מתמשכת עוד ועוד.
קשה היא הדרך, קשה הוא הלימוד החוזר ונשנה, קשה לחזור שוב ושוב על אותן אמירות, על אותן תנועות וקשה יותר להבין שבכל חזרה אתה לומד יותר ויותר. ויותר.
קשה היא הדרך להולכים בה.
וכן, יש כאלה שהדרך הופכת להיות עבורם "משעממת", "לא רלוונטית", לימוד "ללא תכלית", והם בוחרים לרדת מהדרך ולהמשיך בדרכים אחרות המכילות בתוכן הבטחה אחרת לידע אחר, "אפקטיבי" "מהיר". זו דרכו של עולם. (ולדעתי זה טבעי ולכן בסדר)
העידן הדיגיטלי בו אנו חיים "מחנך" לסיפוקים מיידיים. מהירים.
"אין לי זמן" להליכה ארוכה על דרך שאין רואים את סופה ואין רואים את תחילתה. "מדוע אנחנו מתרגלים היום את אשר תרגלנו אתמול ? כבר עברנו את זה. מדוע לא מתרגלים משהו חדש? בכל יום משהו חדש, מה שתרגלנו כבר לא רלוונטי. משעמם"
וההולכים בדרך לאורך זמן, הולכים ומתמעטים וסביבם מצטרפים חדשים אשר מתוכם רבים ילכו לדרכם ורק מעטים ימשיכו את הדרך. את המסורת. ומתוך המעטים שימשיכו להעביר הלאה את הידע שהוא הדרך. שהיא הידע. ובכך הם יהיו הדרך.
למי שתוהה, אני אישית בחרתי בדרך הקראטה כדרך עליה אני צועד כמעט 50 שנה משנות חיי, וצעידה זו משפיעה על כל נדבכי חיי, על המשפחה, על יחסי לחברה, על מקצועי, על יחסי לחברי, על הכל. אחרים בוחרים בדרכים אחרות להלך בהן, יש הבוחרים את דרך הדת, לא אלה אשר נולדו לתוכה אלא דווקא אלה אשר מבחירה אישית בחרו לעלות עליה. אלה שבחרו באמנות, בספורט, אלה שבחרו בפוליטיקה, בשרות הציבור ועוד ועוד. מאמר קצר זה מאיר על כולם, על כל אחד והדרך שלו. כל אחד ונאמנותו לדרך עליה הוא בחר לצעוד, למסורת, ללימוד המעמיק, לאימון החוזר ונשנה, להעשרת הדרך דרך ההעשרה העצמית. כן, אנחנו הדרך והדרך היא אנחנו.
